יום חמישי, 12 ביוני 2014

דברים שלא אמרתי במסיבה לכבוד רות

אמנם המסיבה שנערכה את מול בערב היא בעיקר לכבוד ההצגה המדהימה הזאת (שעדיין הולכת איתי מאז אתמול), ואמנם רבים ממי שהגיעו הם אנשים שהיו שותפים לדרך של רות כיוצרת, והיו תלמידים שלה במסגרת כלשהי של פרפורפנס, ואמנם אני בטוח שכולם יודעים שרות מלמדת כבר 35 בבית צבי ובמקומות נוספים, אבל.....

אבל- ישנו פרוייקט אחד של רות שלא בטוח שכולם מודעים אליו, או לייחודית שלו, או להיקף ולעומק שלו: אני מדבר על שיעורי התנועה שמתקיימים בביתה, לדעתי בערך בעשרים השנה האחרונות.

אני חושב שדבר אחד המבדיל את השיעורים הללו זה שהם אינם מכוונים לאנשי תנועה או מחול: בשיעורים הללו משתתפים אנשים מכל קשר המקצועות: מהנדסים ומהנדסות, מורים ומורות מורות, אנשי הייטק, אדריכליות, בעלי ובעלות עסקים, ואפילו סוכן מוסד אחד שטוען שהוא לא.....

והאנשים הלאו באים אליה כבר שנים. (אני כבר שם 13 שנים וזה ממש לא נחשב הרבה). והעבודה היא כל כך עמוקה וייחודית ומדהימה שהיא פוגשת כל אחד ואחת במקום אחר לחלוטין, ומאפשרת לכל אחד לקחת דברים שונים אל החיים שלו ואל המקצוע של והמשפחה שלו.

רות אמרה פעם באמצע שיעור ש"ניעות הברכיים שלנו שומרות על העולם". ואם אנסה לכמת את זה למעשים -אומר שבזכות השיעורים של רות הוקמו בתי ספר, עסקים מצליחים, משפחות טובות יותר, מערכות יחסים בריאות, פרנסה,  והשפעה החוצה של אנרגיה טובה היוצאת ומרפת את העולם מעשרות תלמידה שהם מעיין "אקסטנשן" שלה.

ולמרות שמרבית מהתלמידים אינם אנשי תנועה בהגדרתם - העבודה התנועתית היא כה רצינית וכה מעמיקה, עד שאני יכול לומר בביטחון שאין עוד מקום על הפלנטה בו נעשית כיום עבודה תנועתית כזו.

אז רק רציתי לספר גם על "פרוייקט החיים" הזה של רות. אני יודע שלא נגעתי אפילו בקצה קצהו של המעל הזה שנקרא "שיעורי התנועה של רות", ובמשמעות האדירה שיש לשיעורים עבור תלמידיה, אבל לפחות אמרתי כמה דברים שלא אמרתי אתמול.

בהוקרה ובאהבה
נדב

אין תגובות: