כאשר אנו עומדים, אנו לא מרגישים שנעשית פעולה כלשהי של איזון. על אף שאולי צפינו בילדינו כאשר עמוד לראשונה, לנו אין מודעות לכך שבזמן עמידה מתבצעת פעולה כלשהיא של איזון בגוף.
כאשר אנו עומדים על כפות הרגליים
(נקודת מגע אחת בלבד) ובכדי לשפר את היציבות אנו נועלים את אחד מאברי ו ממפרקי הגוף-
הברכיים, הצוואר, או החזה, נותן הדבר תחושה של של איזון משופר. כמובן שהגוף גם נח על כפות הרגליים וכמובן שישנם שרירים בגוף שתפקידם לייצב אותו והם פועלים ללא הרף.. אינני טוען שאנו מנסים לייצב דבר חסר כל יציבות. אולם טענתי היא שמרבית האנשים לא מאזנים את גופם בצורה נכונה, ומפצים על כך דרך נעילת מפרקים. נעילת הברכיים
אכן מייצבת את הגוף. נעילת איברים אם כן, הינה אחת הסיבות שהגוף איננו נופל. אך אנו מחמיצים את העובדה שהטבע יצר לאדם מערכת איזונים משוכללת יותר מקיפאון, מתח ונעילת איברים. בגוף ישנה מערכת איזונים משוכללת הפועלת בצורה אופטימאלית כאשר משתמשים
בו בצורה נכונה. היציבות היא במיטבה כאשר נשמרת תנועתיות במפרקים – בעיקר בברכיים.
הברכיים צריכות להיות קרובות לאדמה. דווקא התנועתיות שבהן – שעלולה ליצור לעיתים תחושת חוסר ביטחון- מסייעת לאיזון הגוף, ומאפשרת לנו לחוש את האדמה - את הקרקע בצורה טובה יותר.
