אחרי שנה -חוזרים למורה

אחרי שנה של הפסקה חזרתי אל מורה שלי - באתי לשיעור תנועה שלה ביום שישי האחרון.
זה מדהים לראות עד כמה עמוקה העבודה שלה: במשך שעתיים של שיעור - עושים כל כך מעט לכאורה - ובעצם כל כך הרבה.

ואני חשבתי שאצלי בשיעורים לא עושים הרבה... אבל מסתבר שיש לי עוד מה ללמוד על איך להעמיק בעבודה התנועתית.

אבל אני הבנתי גם שאין לי מה להיות קשה עם עצמי: אני בכל זאת עוד בשלב שאני רוצה לתת לתלמידים שלי גם תחושה של כיף ושל יותר אינטראקציה ביניהם וגם תחושה שהם קצת משתוללים...

אבל מה שמדהים אצלה זה שהיא עושה את כל הדברים הללו מבלי לעשות אותם... זאת אומרת, ברגע אחד שהיא פתאום נותנת הוראה פתאומית - כל האווירה משתנה ואתה מוצא את אצמך זורק את הגוף שלך אל האדמה.

אך הכל במעין סוג של שליטה מצד אחד וחופש מצד אחר.

זהו הקסם שבגללו אני ועוד רבים אחרים לומדים אצלה כבר יותר מעשר שנים!

שנה חדשה -שיעורי תנועה בטבעון, קיבוץ יגור והצפון

בדיוק שנה עברה מאז כתבתי את הפוסט על קבוצת התנועה שנפתחת בנשר.

השנה נפתחות קבוצות בקיבוץ יגור ובקריית טבעון.
ליתר דיוק - נפתחו קבר קבוצות בשבוע שעבר.
השנה טווח הגילאים מגוון יותר- מגיל 30 ועוד גיל 60. כמו כן, בקרית טבעון יש השנה גם שיעור בוקר וגם שיעור ערב. אז ממש כדאי לכם לבוא לשיעור התנסות: יציבה נכונה, חיזוק, הרפייה ומנוחה נכונות, שיפור המודעות לגוף, יכולת התנועה , הקואורדינציה. וגם הרבה כיף ועבודה מאוד נעימה.

לפרטים נוספים התקשרו לנדב - 0527324540. ובואו לשיעור ניסיון, בקרית טעון רחוב הדגניות, בסטודיו מקסים.  ובקיבוץ יגור גם כן סטודיו מצויין ושיעורים כיפיים.

שנה טובה- שנת תנועה בריאה טובה ונעימה.

מהי חירות

לא סיפרתי לכם -אבל לפני שבוע נולד לנו בן נוסף בשעה טובה!


אשתי ואני לא התכוננו לכך שזה יהיה עד כדי כך קשה, ומאז שחזרנו מבית היולדות לא נחנו כמעט ושנינו נמצאים במצב של תשישות שאצלי באה לידי ביטוי גם ברחמים עצמיים ובתחושה שאין לי אפשרות להירגע ולהנות לרגע.

אתמול, כשהתיישבתי לאכול,בעודי נותן לכל מחשבות הלחץ שלי לרוץ, פתאום נחתה עלי תובנה: הרי כרגע אני אוכל. זה הזמן הפנוי שלי. יש לי את החופש והחירות להינות מהאכול, להיות אך ורק עם האכילה ועם המנוחה ועם ההנאה.

לאחר מכן היו לי מספר דקות לצפות בטלוויזה. במקוטם להתבאס מכך שזה "לא מספיק לכלום" אני פשוט ישבתי והתמסרתי לצפייה. נהניתי ממנה ונחתי והייתי ברגע. זה נשמע לכם פשטני אך בתור הסערה הכי גדולה תמיד לדעת שיש רגעים של חירות שלא יוכלו לקחת מאיתנו לעולם - לעניות דעתי זו תובנה מהפכנית. אני מקווה שאנשיך לזכור את זה ולהנות מזה גם בזמן הסערות שעוד יגיעו.

אוהב אתכם!

כמה מעט משתמשים ביידים

אתמול סוף סוף גזמתי את השיחים בגינה שלנו. הרבה זמן לא הרגשתי ככה את הידיים שלי. בשיעורי התנועה שאני מעביר ישנם תרגילים שמחזקים את הידיים אבל כמה זמן זה יוצא לעבוד על הידיים? לא יותר מעשר דקות.

אז נכון שעוד נשארו בעולם אנשים שעובדים עם הידיים כל היום. מוסכניקים או חקלאים או טכנאים למיניהם. אך הרוב הגדול של האנושות עובד פחות ופחות עם הידיים ויש לזה מחיר כבד. גם לנפח את הידיים בחדר כושר זה לא מספיק.

הכוח של הידיים הוא הכוח שלנו, הסיבולת שלנו וגם היציבות שלנו. חייבים למצוא דרך להגביר את השימוש בידיים ולהפוך את הידים לחלק משמעותי יותר בחיים שלנו.  לא פלא שהידיים  של אנשים תלויות בצידם ככלי אין חפץ בו והן נוקשות ללא תנועה במרפק.

בקיצור  -אני צריך לחשוב על דרכים להחזיר את התנועה לידיים כי הן האיבר הכי עדין והכי נגיש עבורנו.

כל אחד והסרט שלו

לאחרונה אני מרגיש הרבה כעס באופן כללי והרבה שיפוטיות על אנשים באופן ספציפי.
אתמול הלכתי בבוקר לבית קפה בכדי לפנק את עצמי ולהירגע קצת. הבטתי באנשים שיצאו ונכנסו לבית הקפה. כל אחד היה כל כך אחר וכל אחד היה כזה "טיפוס" שזה גרם לי לחשוב: גרם לי לחשוב שכל אחד מגיע לחיים האלו עם אופי כל כך מסויים ועם נסיבות חיים כל כך מסויימות שאין ספק שכל אחד אמור לחוות דברים כל כך שונים.

אני חושב שקצת הבנתי שהסרט של כל אחד הוא כל כך פרטי שכמעט אין מה לצפות מעצמנו להבין למה אחרים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. הם פשוט עושים את מה שהם צריכים כדי לחוות את עצמם או ללמוד את השיעור של עצמם. או משהו כזה.....

המלצת המערכת

http://www.rpeleg.co.il/

אמיתי או מעניין

עד לא מזמן הייתי קצר רוח כלפי אנשים שמספרים שוב ושוב את אותו סיפור. זה היה נראה לי מעיד על היות אותו אדם משמעם.לאחרונה נתקלתי באנשים שמספרים לי את אותו הסיפור, אך כל פעם עם עובדות שונות לחלוטין, בהתאם למטרה אותה הם רוצים להשיג.

אז אני מעדיף את המשעממים שהינם ישרים מכדי לסלף עובדות.
חוף מזה -גם אני חוזר על סיפורים. אבל שקרנים אני באמת לא סובל!