יום חמישי, 10 בפברואר 2011

כל אחד והסרט שלו

לאחרונה אני מרגיש הרבה כעס באופן כללי והרבה שיפוטיות על אנשים באופן ספציפי.
אתמול הלכתי בבוקר לבית קפה בכדי לפנק את עצמי ולהירגע קצת. הבטתי באנשים שיצאו ונכנסו לבית הקפה. כל אחד היה כל כך אחר וכל אחד היה כזה "טיפוס" שזה גרם לי לחשוב: גרם לי לחשוב שכל אחד מגיע לחיים האלו עם אופי כל כך מסויים ועם נסיבות חיים כל כך מסויימות שאין ספק שכל אחד אמור לחוות דברים כל כך שונים.

אני חושב שקצת הבנתי שהסרט של כל אחד הוא כל כך פרטי שכמעט אין מה לצפות מעצמנו להבין למה אחרים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. הם פשוט עושים את מה שהם צריכים כדי לחוות את עצמם או ללמוד את השיעור של עצמם. או משהו כזה.....

המלצת המערכת

אין תגובות: