הרהורים על עמידה ותנועה

בזמן שמשקל הגוף יורד אל האדמה, דרך כף הרגל- אין שחרור מוחלט. כף הרגל דוחפת את הקרקע גם בזמן השחרור ושומרת על הגוף כמעין קשת מתוחה.

זו הסיבה שבהליכה הגוף הוא כקשת שמותחים לה את החוט: היא מתקצרת ומתארכת- אך בשום זמן לא מאבד את הקשתיות ואת הגמישות.

מכיוון שרוצים להקפיד אל צוואר ארוך ועל ראש " למעלה וקדימה" - עלולים בטעות א. להשפיל יותר מידי את הצוואר. ב. לתת לחזה לקרוס פנימה. ג. לתת לידיים ולכתפיים להיסר פנימה.
לכן: צריך להאריך את הראש למעלה יותר מאשר להשפיל אותו. וגם: לשמור על קשר בין החזה לעורף כך שהחזה יהיה פתוח והעורף ארוך.

שיהיה שבוע טוב.

לאתר שלי : יציבה נכונה.

צור קשר עכשיו והזמן מפגש אישי לעבודה על בעיות יציבה.