בתקופות קדומות אין ממצאים המראים כי תנוחת
הישיבה הייתה בשימוש. היו תנוחות של עמידה,
כריעה, שכיבה, שפיפה, אך לא ישיבה. הכיסא הומצא כמעמד סטאטוס תקופות מאוחרות יותר.
מומחי יציבה רבים תולים את בעיות הגב המרובות
של האנושות, בשעות הישיבה הרבות שמבלה האדם המודרני על כיסא. תם טוענת כי תנוחת הישיבה
מהווה סיכון פוטנציאלי למערכת הגב. הלחצים המופעלים על עמוד השדרה בזמן ישיבה גדולים
פי שניים וחצי מהלחצים המופעלים בזמן עמידה. בישיבה, גודל עקומות השדרה משתנה, ולכן
נאלצים השרירים התומכים, הרצועות התומכות וחוליות הגב לפעול תחת מאמץ רב. אנשים המבלים
שעות רבות בישיבה, מועדים ללקות בבעיות וכאבי גב. לטענת תם, כפיפה לפנים בזמן ישיבה,
מגבירה את העומס על חוליות הגב. לטענתה בישיבה זקופה עם גב ממש ישר- פוחת העומס וזהו
מצב הישיבה האידיאלי ובעל העומס הקטן ביותר, והדומה ביותר לעומס בזמן עמידה. כל שאר
התנוחות שהיא מתארת יוצרות עומס מוגזם. מצבי הטעות שתם מתארת אלו מצבים בהם או שהגב
קורס, או שאין תמיכה לרגליים, או שאין הגו זקוף באופן מלא או שהגו אינו זקוף מעל האגן
ועצמות הישיבה, אלא נוטה לפנים.
מסיבה זו חיוני לשבת ישיבה נכונה: כשעמוד השדרה ארוך, זקוף ונתמך. הכיסא
צריך לספק משענת לגב, למנוע החלקה וקריסה ולאפשר תנוחה חופשית.
לדעתי אמנם תנוחה זו מקטינה את הלחץ האנכי
על החוליות, אך לפעמים הדבר נעשה באמצעות הפעלת לחץ אופקי אשר "תוקע" את
עמוד השדרה ואת החזה, פוגע בנשימה, גורם למתח בצוואר ולבסוף: מקטין כמעט לאפס את יכולת
התנועה של חוליות הגו. כלומר- הישיבה אולי "נכונה" אך התנועה של הגוף כולו
תקועה ומוגבלת, ותנועת כל איבר מאיבר מתנתקת מתנועתו הטבעית: תנועה המניעה איברים נוספים
ויוצרת תנועה בגוף כולו.
לכן –אסור לקחת את החזה קדימה כדי להישאר
זקופים. יש לשבת על עצמות הישיבה כאשר
עמוד השידרה מסתדר מעל האגן. כאשר משקל הגון יורד את משענת הכיסא דרך עצמות הישיבה
–אזי הגב משוחרר יותר והישיבה נכונה יותר.
מידע נוסף על ישיבה נכונה באתר הזה:
