המשקל של הגוף קיים בכל רגע בחיינו, וכוח
הכובד גורם לו "לשקול" אל האדמה בכל רגע ורגע. אולם טענתי היא שאין זה
מספיק שהוא קיים, אלא שיש "לאפשר" לו להשתחרר לאדמה בצורה נכונה. וכאשר
משקל הגוף משתחרר בצורה נכונה, גם הכוח החוזר חזרה מן האדמה (חזרה לתוך הגוף) חזק
יותר ומסייע לאיזון הגוף על בסיס הדריכה
הצר יחסית של שתי כפות הרגליים.
אז אין משחררים משקל?
הדרך לאפשר למשקל הגוף לרדת אל האדמה היא דרך
שחרור של מפרקי הגוף ובפרט מפרקי הירכיים והברכיים. הבסיס לשחרור משקל הינו
בברכיים: הן חייבות מעט משוחררות, כך שתישמר בהן יכולת תנועה, תגובה ואיזון. שמירה
על ברכיים משוחררות זהו בסיס ליכולת תנועה דינאמית ולעמידה נכונה. ללא כיפוף קל של
הברכיים, מפרק הירכיים ומפרק האגן ננעלים אף הם, ובעצם הגוף כולו
"מתנגד" לשחרור המשקל.
לשחרור מפרקי הברכיים והירכיים ישנה משמעות רק
אם באמת ובתמים :מאפשרים" למשקל הגב להיות מונח על מפרק האגן ולמפרק האגן
לנוח על גבי הירכיים. במידה והגו, החזה הצוואר או האגן "מושכים" כלפי
מעלה – המשמעות של השחרור תהיה פחותה בהרבה.
לכן, על מפרקי הגוף העליונים
להישאר "לא מוחזקים" – כך שיאפשרו למשקל הגוף לרדת.
מידע נוסף באתר שלי
www.nadavbentor.co.il
