יום רביעי, 31 בדצמבר 2008

הערות זמניות על תנועה - דוד מיכאלי

סיימתי לקרוא את ספרו הנפלא של דוד מיכאלי - הערות זמניות על תנועה. הספר הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין בתנועה ובייחוד מלמד תנועה. הוא גם מסמך רוחני מעניין ועמוק אך מבחינתי החשיבות העליונה שלו היא במספר אבחנות שעושה מיכאלי לגבי משקל הגוף והקשר שלו לכוח הכבידה של כדור הארץ.

כך הוא כותב:
מרכז הכובד שלנו הינו ביטוי של מרכז כדור הארץ.
לכל דבר בעולם יש מרכז כובד, שהינו בבואה הנגזרת
מתוך מרכז הכובד של כדור הארץ.

לגלות את התבנית הפרטית של מרכז של כדור הארץ אצלך בבטן,
משמעו לראות את המרכז בנפרד מהצורה. המשקל מבטא את היחס בין מרכז הכובד לקרקע.



טוב, אני לא אצטט יותר, אבל שלא תחשבו שזה רק פיסיקה מה שהוא אומר.
מיכאלי מדבר על גוף ותנועה אבל בעצם מדבר על המהות הרוחנית של היות עצם בעל משקל.

אנחנו, בני האדם, בטוחים שהזכרונות, המחשבות והרגשות שלנו הם הדבר הכי משמעותי.
העובדה שאנחנו עצם בעל משקל כמעט שאינה קיימת בתודעתנו.

אני ממליץ לקנות את הספר הזה!

יום שני, 15 בדצמבר 2008

משקל הגוף בכפות הרגליים

מה שמדהים בחיים בכלל ובתנועה בפרט, זה שלפעמים, תובנות שהיו לך, דוהות עם הזמן ונעלמות. אפילו כאלו שכבר הפנמת והבנת לעומקו של עניין, נדחקות למעמקי התת מודע בעומס השיגרה וכוח ההרגל.

השבוע היייתי בשיעור תנועה. המורה אמרה לי שאני עומד "אחורה מידי". בהתחלה חשבתי שהיא טועה: הרי כל כך הרבה שנים אני כבר שם לב ליציבה שלי, אז איך זה יכול להיות?
אחר כך בבית בדקתי את זה שוב. היא צדקה כמובן. מה שמעניין הוא שהפעם תובנה אחת נדחקה בגלל תובנה אחרת שגם היא חשובה. בגלל שנתתי כל כך הרבה תשמות לב לקשר בין העקבים לאגן, לגב ולצוואר - משקל הגוף שלי הוסט לאחור ופתאום התחלתי לעמוד אחורה מידי.

הדבר הנכון, אותו כבר ידעתי, זה שצריך לעמוד כאשר משקל הגוף הוא על מרכז כף הרגל. לא כרית ולא עקב - מרכז.

מה שאני קורא לו "קשת" מתחילה ממרכז כף הרגל עוברת בקדמת האגן וממשיכה אל העורף.

אבל תובנות הן חמקמקות, וגם מה שאני אומר עכשיו עשוי ללכת לאיבוד או להתברר כלא מספיק מדוייק.....