אני אורמ לכם זה אינסופי! ומה שמדהים אותי זה שהמורה שלנו, במשך יותר מעשר שנים תוקפת את הנושא ממאות כיוונים שונים, רק כדי שיום אחד תיפול המטבע. והאמת? לא מספיק יום אחד. היא צריכה ליפול עשרות פעמים, וכל פעם היא נופלת עמוק יותר. השבוע חשבתי שוב פעם שהתנועה בזמן הליכה קשורה מאוד לסיבוב האגן לאחרו והרמת הירך. בעזרת תרגיל פשוט היא שוב חיברה אותי לאמת הפשוטה שהברך מניעה את הגוף כאשר היא משוחררת, רכה וקפיצית.
אחר כך הלכתי והסתכלתי על הבן שלי. תינוק טהור ורך בן שישה חודשים. אצלו הברכיים והמרפקים כה רכים, שרק צריך להניע אותו קצת וכל הגוף רוטט. לכן התנועה שלו כל כך מחוברת ושל אנשים בוגרים כל כך מנותקת: כי המפרקים קפאו והפסיקו לפעול הצורה טבעית ונכונה.
אז לסיכום: צריך ללמוד מהתינוקות תנועה. ובספר הטאו כתוב שתלמיד גרוע נזכר בדברים לעיתים רחוקות. תלמיד טוב מתרגל מידי פעם ורק תלמיד טוב מתרגל את הדברים יום יום ומעניק להם משמעות עליונה.
ואז מספיק תלמיד אחד טוב בכדי שהלימוד יהיה שווה.
אני מקווה להיות אות ותלמיד. ללמוד מהמורה שלי וללמוד מהבן שלי.
אחר כך הלכתי והסתכלתי על הבן שלי. תינוק טהור ורך בן שישה חודשים. אצלו הברכיים והמרפקים כה רכים, שרק צריך להניע אותו קצת וכל הגוף רוטט. לכן התנועה שלו כל כך מחוברת ושל אנשים בוגרים כל כך מנותקת: כי המפרקים קפאו והפסיקו לפעול הצורה טבעית ונכונה.
אז לסיכום: צריך ללמוד מהתינוקות תנועה. ובספר הטאו כתוב שתלמיד גרוע נזכר בדברים לעיתים רחוקות. תלמיד טוב מתרגל מידי פעם ורק תלמיד טוב מתרגל את הדברים יום יום ומעניק להם משמעות עליונה.
ואז מספיק תלמיד אחד טוב בכדי שהלימוד יהיה שווה.
אני מקווה להיות אות ותלמיד. ללמוד מהמורה שלי וללמוד מהבן שלי.
