לטענת אלון – יציבה אידיאלית היא יציבה בה הגוף מתארגן באופן בו הוא יכול לעמוד ללא מאמץ רב. השלד נשען על עצמו, נדבך אחרי נדבך וכך השרירים יכולים להימנע מהפעלת כוח רב. במצב המוצא של בגו- כל חוליה בעמוד השרה נשענת במלואה על החוליה שמתחתיה. כוח המשיכה פועל אז בכיוון אנכי ומחזק את היציבות, ויוצר כוח נגדי, העולה מן האדמה, ומגביר אף הוא את היציבות.
לפי אלון, גם בישיבה, אמור להיות מעין "מצב אפס" בו ניתן לשבת ללא מאמץ. בשביל כך יש למצוא את המצב הנייטרלי של הישיבה.
אלון אינה מפרטת, אך אני מניח כי כוונתה לישיבה במנח בו חוליות עמוד השדרה זו מעל זו, שמשקל הגו יורד לתוך עצמות הישיבה (המונחות על הכיסא כמובן), בנוסם לתמיכה שהגו מקבל באופן עקיף מכפות הרגליים המפעילות כוח על הרצפה.
אני מעט סקפטי בקשר ליכולת של בני אדם לשבת ללא מאמץ. גם בעמידה, לא יתכן לדעתי עמידה חסרת מאמץ, אולם בישיבה יש מורכבות רבה הרבה יותר, מפני שזו אינה תנוחה טבעית של גוף האדם.
עוד על יציבה באתר שלי - www.nadavbentor.co.il
